“Every man I knew went to bed with Gilda and woke up with me”
Rita Hayworth
"הם הולכים לישון עם גילדה וקמים איתי" אמרה פעם ריטה הייוורת'. היא מדברת על הרווח בין הפנטזיה למציאות, רווח שמעוור את עיני רבים שמאמינים שהדמות שמוצגת על הבמה או באינסטגרם היא המציאות. ריטה הייוורת' הייתה כוכבת ענקית בשנות הארבעים והחמישים וחיה בשנים האלו ברווח הזה, כשגברים חיפשו בה את הפנטזיה של הדמות הגדולה מהחיים שגילמה בסרט העל זמני – גילדה- וגילו שהיא, רק ריטה, אישה בשר ודם.
בשר ודם?
כן, כאחת האדם היא מסירה את הריסים והשפתון והמייק-אפ ועל העור יש לה כתמי זמן. היא לא מסתורית וסקסית באופן קבוע, לפעמים היא עצובה או עצבנית או שכואב לה הראש. בבוקר העיניים שלה נפוחות והריח מהפה לא נעים ומתחת למחטב, שם מתחת, מתחבאת אישה, לא מושלמת, לא פנטזיה, אנושית. האכזבה על פניהם של הגברים הייתה בוטה.
ובכן, אני לא ריטה הייוורת', לא בזאת מדובר, אבל בחלקת האלוהים הקטנה שלי, לפעמים, הרווח היה צר וחונק ומאכזב נורא. אני זוכרת שבשנה הראשונה של לימודי המשפטים גרתי עם חברה-שותפה ויום אחד לחששו באוזניי שהחברים מהפקולטה באים בעיקר בשעות הערב כי הם רוצים לתפוס אותי בלי איפור. אני זוכרת את ההוא שאמר שבטלוויזיה אני מאוד חייכנית ובמציאות יותר מידי רצינית, אני זוכרת....
ומכוון שכל מי שמעמיד את עצמו על במה הוא נואש לאהבה, בכל מחיר, ניסיתי לשחק עם הרווח הזה בצורות שונות. הנה כמה מהן: חלק מבלוג, טריילר לסדרת טלוויזיה שכתבתי, ביימתי וצילמתי בניו יורק ושיר.
אולי אתקשר / טל פאר
“Every man I knew went to bed with Gilda and woke up with me”
Rita Hayworth
אַתָּה מַבִּיט בִּי וְרוֹאֶה פַנְטַזְיָה
נִכְרֶכֶת סְבִיב עֵינֶיךָ כִּרְדִיד מֶשִׁי רַךְ,
בְּהִיָּיה בַּעֲטִיפָה – וְאֵיבָרְךָ מָואֳרָךְ.
פַנְטַזְיָה מְעַוֶּורֶת - והַבְּדִידוּת גְּלוּיָה.
אַתָּה מַבִּיט בִּי וְלֹא רוֹאֶה בְּרִיָּה,
אֲבָל אֲנִי, אֲנִי הַבַּחוּרָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת יָרֵךְ
משוכלת עַל יָרֵךְ, שִׂמְלָה קַלָּה, וכתפִייה
נוֹשֶׁרֶת עַל כְּתֵפָהּ בְּפָאב אַפֶּל. אַתָּה דּוֹרֵךְ
אֶת תְּשׁוּקָתְךָ. אוּלַי זֶה מוֹעֲדוֹן גָ'אז.
אֲנִי אוֹהֶבֶת בְּלוּז שֶׁפּוֹרְט עַל נִימֵי הַנְּשָׁמָה, אַחַח,
הַחֲצוֹצְרָה הַבּוֹכִייָּה שֶׁל לוּאִי, הַקּוֹל הַפָּצוּעַ שֶׁל אֵלָה,
הַמַּרְתֵּף הַמְּעֻושָּׁן, הָאַלְכּוֹהוֹל הַמְּיֻושָּׁן -
גּוֹרְמִים לִי לְהַרְגִּישׁ מִסְתּוֹרִית.
אַתָּה מְהַסֵּס ולְבַסּוֹף מִתְקָרֵב, מְלַטֵּף בְּמַבָּטְךָ.
"אֶפְשָׁר לְהַזְמִין לָךְ עוֹד מַרְטִינִי?"
בְּאֶצְבָּעוֹת מְנֻוסּוֹת אַתָּה פּוֹרֵם בְּאִיטִּיּוּת קִשְׁרֵי מְבוּכָה.
אֲנִי מַשְׁפִּילָה מַבָּט מוּלְךָ,
"תּוֹדָה " אֲנִי לוֹחֶשֶׁת.
מַיְישִׁירָה מַבָּט,
עֵינַי רוֹצוֹת וּמְפַחֲדוֹת,
שׁוֹאֲלוֹת וּמְפַתּוֹת.
הַאִם תִּפְגַּע בִּי?
אַתָּה שׁוֹאֵל עָלַי, אֲנִי מַסְתִּירָה טפחיים.
רִיקּוּד אִיטִּי, זָהִיר, עָדִין.
אַתָּה מְקַלֵּף מֵעָלַי אַכְזָבוֹת
כְּקוֹרוֹזְיָה, מַפְשִׁיט אוֹתִי מֵאִירוֹנְיָה,
מַשְׁאִיר אוֹתִי גְּלוּיָה.
מְאֻוחָר, אֲנִי רוֹצָה הַבַּיְתָה.
אַתָּה מַצִּיעַ לְלַוּוֹת אוֹתִי.
לֹא.
אוּלַי אֶתְקַשֵּׁר.
Comments